דעיכתו של המערב: על הסלמת היחסים בין ארה”ב טרמפ וגרמניה של מרקל

בעוד תשומת הלב הבינלאומית נתונה למלחמות הסחר בין ארה”ב וסין, מתרחש שינוי נוסף ביחסי הכוחות הבינלאומיים, שהוא לא פחות חשוב ולבטח יותר מעניין. כוונתי להסלמה של המתח בין ארה”ב של טרמפ לגרמניה של מרקל.

הנושא עלה השבוע על הפרק לאחר שמייק פומפיאו, מזכיר המדינה, ביטל ביקור עם מרקל במהלך סיבוב באירופה. המתח בין שתי המדינות הוא נושא מתמשך, שמאפיין את עידן טרמפ, אבל לא בטוח שהוא יעלם כאשר טרמפ יעזוב את הבית הלבן.

ההיסטוריה של היחסים הללו ידועה: הכיבוש האמריקאי של מערב ברלין, תוכנית מארשל, הנאום המפורסם של קנדי בברלין, וכמה עשרות שנים מאוחר יותר הנאום של אובמה. ההשפעה של ארה”ב על עיצוב המערכת הפוליטית והתרבות הפוליטית המערב-גרמנית עצומה. מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי ואיחוד גרמניה, שתי המדינות היו הציר המרכזי שהחזיק יחד את מה שאנחנו קוראים לו “המערב”.

טרמפ, כפי הנראה, אינו רואה “במערב” נכס אמריקאי. מאז מינויו, הוא שם את גרמניה על הכוונת. בהזדמנויות שונות איים למסות רכבים מתוצרת גרמנית, כתגובה למאזן המסחרי הגרמני החיובי (והאמריקאי השלילי, ראו תמונה). טרמפ גם דרש מגרמניה להגדיל את התרומה שלה לתקציב הביטחון של נאטו, בטענה שגרמניה היא טרמפיסטית, נהנית מההגנה של נאטו, ואינה נושאת בנטל.

לגבי נושא נאטו, צריך לזכור כאן שאחת הסיבות לתרומה הצנועה של גרמניה לתקציב של נאטו, נובעת מהדרישה שגרמניה תשאר פציפיסטית. כלומר, הרעיון הבסיסי היה שלגרמניה לא תהייה יכולת להגן על עצמה, ולא יכולת התקפית. ספק אם טרמפ מודע לכך.

הטינה ממשל טרמפ נובעת גם מהרושם שגרמניה אינה תומכת מספיק באינטרסים האמריקאים במזרח. גרמניה מעורבת בפרויקט ענק של בניית צינור גז נוזף שיוביל גז רוסי לגרמניה (ראו מפה). הפרוייקט – Nord Stream 2 – יגדיל את התלות של גרמניה ברוסיה, טענו האמריקאים. מדינות כמו פולין ואוקראינה רואות בפרוייקט בגידה של ממש מצידה של גרמניה.

סיבה נוספת למתח הגובר בין גרמניה וארה”ב היא החלטה של גרמניה לשתף את חברת התקשורת ההסינית Huawei בפרוייקט ה-5G שלה, וזאת לאחר בקשה מפורשת מצידה של ארה”ב לא לעשות זאת, על בסיס של בטחון לאומי.

אז להתבטאויות של טרמפ נגד גרמניה יש סיבות שמקבלות חיזוק גם מצד המומחים והחוקרים העוסקים בנושאים הללו. הרושם הוא, שמדיניות הסחר של גרמניה, כמו גם הכרעות של גרמניה בנושאים גיאופוליטיים, לא לוקחים בחשבון את האינטרסים והצרכים של מי שהיו יכולות להיות בנות הברית שלה. גרמניה, הייתי אומר, ניתנת לתיאור כהגמון בעל כורחו. גרמניה צברה כוח כלכלי עצום, אך היא מסרבת להכיר בעוצמה הזו שלה.
המדיניות הזו, נותנת לטרמפ הזדמנות ליישם מדיניות, שאולי היה רוצה ליישם בלי קשר להתנהלות הגרמנית.

אחת השאלות שרבים שואלים היא האם ההתרחקות בין שתי בנות הברית שיחד עיצבו את המערכת הבינלאומית בעשורים האחרונים, היא זמנית והדברים יחזרו למסלולם לאחר שטרמפ יעזוב את הבית הלבן. אני מאמין שמדובר בארגון-מחדש של הזירה הבינלאומית, שבמהלכו נראה שהברית הטרנסאטלנטית שעיצבה את העולם מאז מלחמת העולם השנייה הולכת ומתפוררת.

כמה מן המקורות:

https://www.ft.com/con…/8f87c03c-93dc-11e8-b67b-b8205561c3fe

https://www.ft.com/con…/e9a49e8c-852c-11e8-a29d-73e3d454535d

https://www.ft.com/con…/f774d65e-84db-11e8-96dd-fa565ec55929

https://www.politico.eu/…/the-donald-trump-angela-merkel-d…/

https://www.politico.eu/…/us-ramps-up-pressure-on-berlin-o…/

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *